כמו סוכנת חשאית
שומרת הכל בפנים
איש לא יפלוש
לאורים ולתומים
זהירות, את בשטח עוין, חבלני
בואי הנה ותתעדכני
הקוד הכל כך סודי
הקוד הקודקודי
כאן במרחק
ביטחון ומיגון בך
כאן המרחב
לחופש הנתון לך
מחפשת שפיות
הגיון צרוף מרענן
אבל גם
מישהו שיבין את האישיות
מישהו שבך יתבונן
ויראה, סוף סוף לעזעאזל
כמה את אוהבת
כמו נר דולק, מתפתל
את לגמרי מצטערת
כמה את יכולה לתת
איך הוא מוותר
לא יכולה כבר לשאת
לא יכולה להישאר
אבל את כבר מתוכן ריקה
רק מפחדת
כל כך חוששת
שהעולם יידע
עדיין לוקחת ברצינות
נסי קצת לצחוק לחזור
לכי אל אבן בוחן הילדות
וראי כמה חיוך, כמה אור
את בורחת מכאן
אבל רק זכרי
מעצמך? ולאן?
לעולם לא תברחי. |
