|
אהובתי
תודה גדולה
את פתוחה אלי
ואני אוהב פתיחות
אין-סוף פתיחות
בלי הפרדות
בלי גבולות
נתינה מוחלטת
אבסולוטית
ואת כרגע היית כזו
אבי קרא ספרים
אי אפשר היה לדבר איתו
הוא שכב על המיטה אחרי
יום עבודה מאומץ
וקרא המון ספרים
ופעם הלכתי איתו לספרייה
היו שם מיליוני ספרים,
אולי שישה מיליונים
והספרנית הסתכלה
בפרצוף חמוץ ואמרה:
"דב, אני מצטערת אבל
אין ספרים חדשים"
וראיתי איך אבא כמעט
נעלב שלא קנו ספרים
חדשים
כאילו פניו
שאלו "ומה אעשה מחר ?"
כל כך היה שבוי בדמיון
בספרים, במחשבותיו
תחילה נעצר במלחמה
וכלאו אותו שנה שלמה
בכלא רוסי בקווקז
וזה גרם לו לחלות
בתנאים לא תנאים
לפני כן היה ספורטאי
ומסוגל להרים עגל ענקי
בתמונות ראיתי
אחרי זה ייאוש נוראי
כאב המלחמה אחז בו
המלחמה האיומה
אחרי זה עלה לקיבוץ
אבל לפני זה שנה בצרפת
שם אירגן כרטיסי טיסה
לקנדה
ואמא לא רצתה
ציונית: "אין לנו מקום אחר"
עלו לקיבוץ
עוד מעט תקראי עליו
בספר ששלחתי אלייך
"הענקים וילדי השמש"
בקיבוץ עבד תחילה
בשדות ואז חלה
אחרי כן היה חייט
הלביש את כל הקיבוץ
עשה וילונות לתפארת
ואנשים באו לביתנו
והיו ממש מתחננים
שיעשה להם טובות
מעבר לשעות העבודה
אבל מעבר לשעות העבודה
הוא הקדיש עצמו לקריאה
וגם כתב מעט וגם צייר
מעט
היה קצת גזבר בקיבוץ
וישב תקופה בוועדות
כמו ועדת חברה
ובגיל 42 שנים עלה
השמימה
ואני ילד רך בן עשר
חזר אלי בחלומות
הפתיע אותי לראותו חי
חזק ומואר הרבה יותר
מאשר בחיים.
14.2.2009 |
|
קיץ 2001: מומו,
בנצי ויודל'ה
מראים לנו איך
עושים זאת נכון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.