אני קמה מוקדם אימים בבוקר למחרת החתונה של מיה ושוב מוצאת את
עצמי אבסולוטית עד העצם, נותנת למוח שלי להיות מכונה מאמללת
למדי.
אני מדמיינת אותו ואותי.
כשאני אומרת לעצמי שזה אידיוטי וחסר סיכוי זה מגביר את הריגוש
המצמרר שבלדמיין אותו ואותי אז אני ממשיכה עד שאני כמעט...

אתמול בחתונה בקושי זיהיתי אותו, כלומר זיהיתי אבל לא רציתי
להאמין שזה הוא כי אם זה הוא אז זה אומר שאני והוא זה לא.
הוא נותן חיבוק, אומר שהוא שאל את כולם איפה אני, הנה הוא מצא
אותי, בדיוק כשחשבתי שאני מצאתי אותו. הוא אומר שצמחתי יפה.
אלוהים, הוא אומר שצמחתי.
בראש שלי הוא הכריז שאני סקסית בטירוף, איזה מזל שהוא לא ביקר
אצלנו בבית מאז שהייתי בת שבע בערך, והוא לא ראה איך שנות
ההתבגרות המזוויעות העבירו אותי מסכת של מטמורפוזות מפלצתיות.
באותו רגע היה נראה לי מגוחך לומר לו שגם הוא צמח יפה, בראש
שלי רציתי להכריז שהוא סקסי נורא.

הוא מסביר שבחתונה של אחת מהבנות של דובי הוא באמת מרגיש כמו
בן משפחה ואני חושבת לעצמי שזה טוב כי כשהוא ואני נעשה מלא
ילדים יפים ביחד אז הוא באמת יהיה משפחה.
רציתי למות.
איך מקבלים בשוויון נפש סוף של משהו שלעולם לא יתחיל?

אבא שלי נורא אוהב אותו, הם חברים נורא קרובים, אני מכירה אותו
מאז ומתמיד. כמה אבסורדי ונורא, ומענג, ומעביר צמרמורת במורד
הגב.
התחושה שהכרתי אותו כל חיי אבל אני לא מכירה אותו כלל, וכמה
הייתי רוצה להכיר אותו, מערפלת אותי לרגע ומפנים לי את היין
אפילו בלי ששמתי לב.
לכי תסבירי לו שמעולם לא רצית שגבר יסתכל עלייך כמו באותו ערב,
שצחקת, ודיברת ורקדת ועישנת בתקווה שהוא מביט בך וחושב על
לעשות דברים שאסור לו לעשות.
לכי תסבירי למישהו שכשדיברת איתו חמש דקות הרגשת שתוכלו לדבר
אפילו חמש שנים בלי הפסקה, שהוא אמן בנפש ובעיניים ושחוט דק
ממשי לבן יכול לקשור את כף היד הגדולה שלו לפנים הקטנים שלך,
וכמו עכשיו כשאת כותבת ודומעת את תבכי ותדעי שהוא יגרום לך
לדמם הרבה יותר משהוא יגרום לחייך, ושזה שווה את זה.

הוא שם לי יד על הכתף שואל אם אני רוצה תמונה, בקול העמוק
החרוך מסיגריות שאף פעם לא תיארתי לעצמי שיטלטל אותי ככה, הוא
שם את היד והמגע הזה טבעי ונעים עד כדי כאב.
אני רוצה לספר לו שהריח שלו, שאני ומיה זוכרות מילדות, נעלם.
ברגע של שכנוע עצמי מפוכח אני חושבת שגם אם זה יקרה וגם אם לא
הוא ושברון לב בטח מתאימים אחד לשני, כמעט כמונו. אבל עד אז
הוא יגע בי כמו עכשיו, כמו שלא נגעו בי מעולם, הוא יביט בגוף
הערום שלי מונח בין הזרועות הגדולות שלו ויחשוב שצמחתי כל כך,
כל כך יפה.