|
מאה עשרים דקות של מתח
טיפות זיעה זולגות במצח
והידיים כבר קרות כקרח
לא ניתן להסתתר
הסיוט לא ייגמר
הסרט עוד במסך מוקרן
ורק שלא יופיע הדוקרן
זה מפחיד וזה מבעית
זה מקפיץ וזה מבהיל
תזוזות בחדר שיוצרות הזיות
קולות בהלה שגורמים לחרדות
ומוזיקת רקע שבונה את התחושות
אך תוך כדי המותחן המצמרר
שוב הקור לעצמותיך חודר
בידיעה שעוד שנייה וזה קורה
מישהו יסבול שם ולא במקרה
יברח ויצרח
ייפול ויתפלל
יתחנן על חייו
יגלה ת'אמת
ישמור וישבור
יבכה ויכה
זה לא יעזור
וכך הוא יגמור
אבל הסרט עדיין לא תם
הרוע אף פעם אינו נעלם
הפחד משתלט על ההיגיון
כל צל בחדר גורם לשיגעון
ואז כך לפני השינה
עדיין תחת מסווה הבהלה
חייבים לעשות בדיקה אחרונה
שלא מסתתרים להם במקרה
רוצחים סדרתיים בארון בכניסה
רוחות רפאים נקמניות בתוך המגירה
או מפלצות גועליות מתחת למיטה
וזהו בעצם סרט האימה... בהה... |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.