האדים על החלון כבר נעלמו,
ורק עקבות קלושות של שמך.
כמו האור, אתה שם, אך בלתי נראה,
מי אתה?
כמו גל, או חלקיק
וזה בלתי מזיק לאהוב.
אך כשזו כבר התמכרות חולנית
והנפש חייבת עוד
מי אני?
הדמעות, הן לא כמו הגשם.
הן ניתנות לשליטה.
לפעמים אתה כמו קרן אור נשברת,
בשלל צבעי הקשת.
ולפעמים אתה שורף
כמו אולטרה סגולה.
ורק אלוהים יודע,
אם האור הוא גל, או חלקיקים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.