|
אוקטביוס נושף טבעות עשן
בעיניי רוחות הברית הקדושה
מבעד לעננים יורדות טיפות גשם על הארץ
הרוח הגדולה ממיסה באבן הקשה.
דמויות היופי נאגדות לציר הבשר
גופים בירוק על אדום
האור בוהק בעיניים כבויות
הרגש שחוק לחישה.
אלות מים טהורות נושפות במסך
אני נמס אל נפשי הבלויה
כחול על לבן בקצף הגלים
מתק שפתי האהבה.
לשמר את הבינוניות
במארג סורגי ההתניה
העדר נע לאחור
אל תוך ים האפלה.
|
|
לא כל הזיקפות
פונות לשמיים
אחד שהזיקפה שלו
פונה לעזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.