כשאוהב לראשונה זו לא תהיה אהבה, זו תהיה אובססיה.
משחקים קטנים של תמרון, של שידול, אהבה קטנונית.
אני אפול לתוך הבור השחור בריצה,
אני אצעק את חיי,
אני אמות, בשבילך.
אעשה הכול, אתפתל לתוך כל המשחקים, ומולך
הכי קטנה, מסכנה.
אהיה מכוערת, מצורעת בלי לשים לב כלל.
בלי להפריד בין הטוב לבין הרע,
בלי להכיר בכלל בכזו חלוקה.
כסומא בארובה,
בלי לעצור, בלי לחשוב, בלי לראות.
רק כדי לגעת -

אוהב את הדברים הכי מכוערים בך,
את המוגלה המבעבעת בליבך.
בציפורניים בה אנגוס
אחגוג אותה, אחשוף אותה כבהצגה
ואשתוקק לראות שוב ושוב.

אותך רק אותך, שום דבר אחר.
אותך במערומיך, אותך בשלל תחפושותיך,
את כל מה שהמצאת לעצמך, אשאל איך?
ביאוש חייתי אשים לב לפרטים הקטנים, בגאוניות יעילה
אחבר את כל רסיסיך, כל אותם החלקים.

אדון שלי, אדון כל כולי, המלכתי אותך,
לא אדע מתי?
אמות אותך, אחלום אותך בין הצבעים
אתבע בתוכך
וברגעים קטנים של חסד, אם תרשה לי
אפסיק.
אסתכל על האמת.
אתה בכלל תשים לב אם אלך?
בתוך נבכי נשמתי שוכן לו הסוד - תמצית מזוקקת של אבק אדם.

איך אפשר אלוהים, איך אפשר עד כדיי כך?
אזכך יותר ויותר את היחס הפשוט,
עד שמה שישאר זה רק שניים, טהורים
מנוגדים, האומנם?
אהבה     שנאה
כמיהה    פחד
כעס       חמלה
משחק    קבלה

אני אאלץ בסוף לאבד את כל כולי בשביל טיפה.