עברו להן 40 שנה... אני כאן באי הרומנטי שלא השתנה, האבנים
אותן אבנים, הפנסים אותם הפנסים, רווחי האבני שפה אותן רווחים
והסירות ממוקמות באותו מקום כצו המקום לשמור על רומנטיות האי
עבור הזוגות האוהבים.
אני עם בתי, מראה לה את האי ששינה אותי, מראה לה נקודות תצפית,
חופים מדהימים, חלקות אלוהים טרופיות שקיימות רק בסרטים.
ואני במחשבותיי עלייך... חושב עלייך, יפה, שקטה, תמימה
כמוני...
חושב על מה שעברנו שהיינו צעירים ואיך אהבנו, איך התנשקנו על
ספסל קטן, ואיך התחבקנו וליטפנו אחד את השני...
עברנו כל כך הרבה, שנים שאהבנו, החצי השני שלי. עכשיו אין לי
אותך, עכשיו יש לי רק את מה שהיה לנו, כי הלכת לעולמים ומה שיש
לי זאת מזכרת בדמות בתנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.