הבט אל תוך עייני, ראה  עולם,
בו האסור והמותר לא קיים.
הבט פנימה, אל תוך החשכה,
שם תמצא אור בוהק,
תמצא תשובה.

בדרך אליך אהובי, פרפרים פרחו,
השירה ניגנה אל תוך הלילה,
אל תוך מכאובים של אהבה,
שם מצאתי דמעות של מלאך
שהותירו עקבות של פרידה.

הבט בי, הסתכל אל תוך גופי,
אל תוך מבוכים ללא יציאה,
גע בי, חבק ללא רתיעה.
אני נושקת לך אויר מראותיי,
נשימה אחרונה, מתאמצת,
לאחוז בך, נחנקת.

בדרך אליך אהובי, חלילים ניגנו,
הנבל ליווה בדרך אל חופה,
אל תוך מכאובים של אהבה.
שם מצאתי כנפיי מלאך,
שחיפשו חיבוק  של פעם.

הבט בי, כמו שלרא הביטו רבים,
גע בי כמו שלא ידעו אחרים.
הצלילים ישנם, הקשב, אתה שומע?
זאת אני שלוחשת לך דופק רועד,
כי אתה זה שנגע בליבי, נגע בגופי
והותיר אחריו, אהבה עיוורת,
הותרת אחריך...אהבה.