ציירתי להם מתנה... את התמונה גנבתי להם כבר לפני שנתיים מאלבום החתונה, ורק
עכשיו ציירתי.  וכל זמן שציירתי בראש שלי היתה הכותרת "אנדרטה לאהבה". היה לי
כל כך קשה לתפוס את ההבעה המדויקת שלהם, כל כך שלמים, כל כך מאושרים. אף פעם
לא ראיתי אותם ככה, כל כך... אוהבים.
היה לי מן תסריט ילדותי אמריקאי קיטשי כזה, שפתאום הם יראו את הציור ויתאהבו
שוב, במקום להמשיך בחיים האפורים האלה, בהם הם בקושי מסתכלים אחד לשני
בעיניים.
זה נגמר ב"סבתא! בואי בואי תראי!" והנחת התמונה ליד הטלוויזיה.


לי זה לא יקרה.