|
נרדמת לא שפויה לאורו של הירח
משגעון מטורף של משהוא נסתר
רוצה להעיף את הזמן בכדור פורח
ומידך מתפזר עפר, ומשהוא בך נשבר
פזמון:
בעולם של ריק, בעולם של כלום
פתאום נוצר לו גוון מלטף
אחרי כאב שהיה בתוכך וקול המום
משהוא עדיין ממלא אט אט ומטפטף
כמו גרגירי חול, עם הרוח מתפזרת
בחלומך ערומה במיטה של ורדים
ולצידך יין אדום ואת משתחררת
ועל גופך הוא נוזל והופך חמים
מנסה לחדור דרך אפלה
להגשים את שבליבך ולשאת תפילה
את דמותו את רואה שוב בחשיכה
האם הוא באמת כל שאת רוצה?
פזמון:
בעולם של ריק, בעולם של כלום
פתאום נוצר לו גוון מלטף
אחרי כאב שהיה בתוכך וקול המום
משהוא עדיין ממלא אט אט ומטפטף
|
|
|
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!
סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.