לא אבי דן אותי ולא לאלתר.
זך הייתי בלידתי, ככל אדם,
אך סומק העלתה נפשי,
לעת זיקנתה.
פעם תיארת בפניי
כיצד טיהרת את חדרי ליבך,
אחד, אחד,
עת גדשה אותם האהבה.
כמו קרב בשטח בנוי,
כך האהבות נופלות חלל.
כשיונה עומדת על מפתן לבי,
מאיר ענף הזית שבפיה.
כשפורשת היא כנף,
מתערפלים ימיי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.