בעוד שנים משנים מהיום
או ברגע מסוים בשעה החמישית
או עכשיו
כששמש רחמים מאירה באור זוהר
מנופים ונהר מלוכלך
אתן לזרות להביס אותי
אטבע בלא שלי
לא שלי היא העיר הזאת
על רכבות שלה וארכובות שלה
לא שלי המרזבים, האוהבים
לא שלי הנהר והצער
לא שלי ראשי הכואב
לבי המשקר, רגלי המטות לנפול
ידי, ידי
לא שלי המלים הללו
(הרכבת שעוד נוסעת
וחוצה את הגשר דרומה
לא תסע בכיוון שלי
לא תקח אותי פעם הביתה)
אינני
חציתי את המים
הגעתי עד נפש
הרמתי ידיים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.