ניר אזולאי / 47. התקופה ההיא |
מה שכחתי כבר שכחתי
אבל זוכר כמה שמחתי
על דלתות שנפתחות לי מעצמן
ואחת שלה אמרתי
או שהיא זאת שאמרה לי
לפעמים זה מלמעלה
גם חיוך הוא סוג של מזומן
ואם אתה רוצה לרקוד
אתה לא חייב לשתות
גם אני הייתי פעם
תקשיב, פעם אני הייתי גם
והימים עוד יחלפו
השנים גם יעברו
ואתה עוד תתרפק
רק אל תרגיש בסוף כאילו סתם
06.02.2009
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|