נתתי לעצמי ללכת הלאה
נתתי לה להתבטא
והיא חיכתה ורק שתקה לה
ואז ידעתי שזה זה
כי כל שנייה איתה ביחד
וכל מבט וכל תנועה
מעוררים אשמה ופחד
שהיא כל כך, כל כך שבירה
היא לא יודעת לוותר
על אחרים, רק על עצמה
והיא עשתה אותי חיוור
עם דמעתה החמימה
ראיתי אותה מתפתלת
עם כאבים וייסורים
ולא יכולתי לבטל את
המתח וההיסוסים.
4.2.09
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.