[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
אותו האחד

הוא עומד ומספר כמה קשה לבנות מערכת יחסים,
וכמה קל להרוס.
ועם חיוך ממזרי אומר כמה אוהב את אשתו גם אחרי 40 שנה.
והעיניים שלי מתמלאות דמעות על חסרונך.
כן אתה,
אותו אחד שלא נמצא כאן עכשיו.
אותו האחד שהיה מאוהב,
אותו האחד ששבר את הלב,
אותו האחד בגללו זה כואב.
זה שהשאיר אותי לגמרי לבד,
בלי להגיד לפני שהוא עוזב.

ואני עומדת אילמת מולו,
והראש מאיים להתפוצץ ממחשבות.
ואני רק מדמיינת כמה הייתי רוצה לתת,
כמה הייתי מוכנה להשקיע,
אם הייתי יודעת שהוא מגיע.
רק בשביל הביטחון הזה שיש מישהו לידך,
שהוא הולך להישאר שם ולא לעזוב, לפחות לא בקרוב...

ניסיתי ללכת למקום המאושר שלי,
והוא אמר לי שעיניי מכילות את סבל העם היהודי כולו.
וזה מה שקורה כשאני מאושרת.
אז איך אני נראית כשאני שבורה?
כשאין יותר כח להמשיך?
כשכבר לא מרגישה צעירה?
לא מרגישה בת 20,
לא נשארה יותר שמחת חיים,
רק עייפות נצחית נוחתת על כתפיי,
ואני כאן, ושם, ובעצם לבד,
אפילו בלעדיי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נסיעה לאלנבי
דרך בת ים
ובחזרה קצרה
יותר מהדרך
לאלנבי
מדיזינגוף



אבוד בתל אביב


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/11/09 13:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה