באת מן הלילה
דורס שאיפותי
גוזל נשמת אפי
מפרידה מעל חיי

מקדם בטרם הרים יולדו
זווגנו בעל כורחנו
והיינו לשלם
זאוס הפרידנו
על כי חטאנו
וההיבריס עוורנו

ונדדת אתה
ונדדה שנתי אני
ותרת את הארץ
וחיפשתי אף אני
וכל גלגל שהתגלגל
וכל מדרגה של עליה
חיזקו בי רצוני
לכדי מהות אחידה

והחיפוש הלאני
ונדדה שנתי
ונדדת אף אתה
תר ומרים כל אבן
מאיים למוטט את הראשה

ובאת וקרבת
ונעתקה נשימתי
ונשמתי כמעט פרחה
מאיים כגל טורף
מסרב לסוג אחור

באת מן הלילה
כדורס שאיפותי
גוזל נשמת אפי
מפרידה מעל חיי

                    ודבקת בי והיינו לאחד.