[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עצב פנימי
/
זה נימוסי

אני תמיד הייתי זו שמוכנה להקשיב לכל הסיפורים המוזרים.
תמיד הייתי זו שאנשים הרגישו בנוח לספר לי על מעשיהם, לא סתם
סיפור יומיומי, אלא דברים אישיים שהסביבה הייתה קוטלת. מרוב
ציניות ואדישות הכל מותר והכל גם לא. הייתה מישהי שטענה שלפי
חוש הריח שלה היא יכולה לדעת אם זאת שלידה נמצאת בזמן מחזור,
היה אחד שטען שנחתכה לו הזרת מהמקל הזה של הכינור, ואחד שאוהב
לשיר כמו בת, ואחת שרוצה שאנשים זרים יגעו לה בחזה. מזל שמקרים
מוזרים הם בלי שם, ובלי פנים, כמעט כמו שהיטלר רצה שנהיה. זה
מוזר.. פעם ראשונה שאני מכניסה את המילה "היטלר" לכתביי. בכל
אופן, עיסוק כלשהו נותן לך מראה חיצוני תואם, אז אם אני
פסיכיאטרית אז אני פסיכית? אם אני פסיכולוגית אז אני בעיקר
לוגית? ואם אני מורה אז אני גם מורה על השעה? שאלות רבות
תוקפות אותי מדיי יום, ובמצבים שכאלו אני מרימה את ידיי כדי
לצעוק שאני בלי נשק. כמה מוזר שאנשים מתביישים להגיד שלום מחשש
שלא יזהו אותם בכלל, ואז הם מצטיירים כסנובים. הולכים עם
משקפ"ש גם בחורף, כשהשמיים אפורים, והטיפות מנסות להוריד אותן
בכוח. רק מחוץ לארץ אנשים מהנהנים אחד לשנייה, אבל בפנים הארץ
צריך ללכת עם אטמים כדי לא לשמוע את הצפירה הבאה, ואם אפשר
להשתיק את השכנים, מה טוב. אולי לפני כל להיט לא מאילנית, תנסה
לקרוא את המילים לפני שאתה שומע את הלחן. וכך תתחבר, לפחות
למשהו. כי לאנשים כבר אין לך כוח, כך אתה טוען, במקביל גם
לעצמך אין כוח, ואז הפנים יתעוותו לדמות מסכנה, ויבואו אליך
מחלות שזימנת - הגיע הזמן לביקור חולים. זה נימוסי להגיד מילות
נימוס, רק תוודא שהאדם שמולך הוריד את האטמים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Thank you for
your learnt
comment. I
shall be more
than happy if
you could erase
all of my works
from your site.
Now that I have
seen your style
and rudeness, I
do no wish to
be in you site,
regerdless of
the quality of
works.
With kind
regards,

Stagewriter
Under Fire


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/2/10 22:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה