|
אל תבקשי ממני היום להביט לאחור
זה יהיה יותר מידי בשבילי להיות
לדבר לך זיכרונות אפלים
כבר אספתי את כל השברים
והנחתי גלי עד בצידי הדרכים
וניירות מהבהבים
סימנים
אך ורק למענך
לבוא יום
אל תעלי לי באוב מתוך השאול
את המתים
אתמולים מרוטשים
טמנתי במעמקים נצורים
לא קראתיו יה
רק עטפתיך בכסות אהבה
למעני ולמענך
כבר היו המים בתוך השמים
והשמים בתוך המים
בוהו ותוהו וחושך על פני תהום
במינהרת החידלון
אלוהים הלך אלוהים ישוב
להשיב את השקט על כנו שוב
לנפשי המיוזעת חלחלה ופחד
למזכר רגעי
שברירי.
שפוייה אוסיף היות למענך ולמעני
|
|
|
למה? כל פעם
שמישהו רוצה
לשאול שאלה הוא
שואל אם אפשר
לשאול שאלה?,
זה לא ביזבוז של
שאלה?,
ביזבוז
וגסות רוח!,
כי אתה שואל
משהו תוך
כדיי התעלמות
מוחלטת מהנשאל,
כאילו שמישהו
שואל אותו אם
אפשר לשאול אותו
שאלה.
חוצפה!
שאול מהמוסד,
שואל דברים
ושאלות ללא מטרה
או הגיון! ממש
כמו במלחמת
השנאוצרים
הגדולה של מזרח
קוייבק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.