המילים עוקצות וחוזרות בכל שחר
שבריהן הקטנים מתאחדים
ונבנים חזרה.
המראות משקרות ויוצרות את הפער,
לפניהן כן ראיתי תקווה.
ואם יש שם הד
שרוצה לעזור
הניח לו ותן לו לחזור,
ואם יש שם צל
שממתין מאחור
הניח לו ותן לו לחדור.
השמש טובעת במים
וכבר לא אדומה,
רציתי כמוה לשוב
ולצוף בדרכה,
השמיים מבשרים מתקרבת סופה
כמו הלב שמנגן צלילי החלמה.
ואם יש כתף בשביל הראש שלי
אז אליה אנוח
ואם יש יד שתכבול בידי
אלחץ חזק בטעם המלוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.