[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר שדה
/
לא היה מעולם

באות איתן הצלקות
באים איתן העיוותים,
ניסיתי לעצור את הדמעות
אבל הן שוב ברחו לי.

יש כאב שמתלווה אליהן
ויש שתיקות קצרות,
העיניים התעייפו, שתיהן
עד שכבו לי.

הכאבת לי מאוד
אחרי זה ברחת,
כמה הענקתי לך
את כל זה שכחת,
מה שמקודם נצץ
לא היה מעולם,
לקחת גם אותו ממני
כאילו הוא מושלם...

מתקרבים אליהם גשמים,
מתקרבות אליהם סופות
ושוב אנחנו לא מוכנים
לא זה לא קורה לי.

וקולות שנשמעים מבפנים
וגם סירה גדולה
בתוך בדידות שתוקפת בפנים,
לא רציתי, אבל כואב לי.

הכאבת לי מאוד
אחרי זה ברחת,
כמה הענקתי לך
את כל זה שכחת,
מה שמקודם נצץ
לא היה מעולם,
לקחת גם אותו ממני
כאילו הוא מושלם...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רוצה לחלוק
עמכם חוכמת
חיים.

החיים הם כמו
אינ'צילאדה.
למה?
אתם אוכלים אותם
ואח"כ מחרבנים
כמו מטורפים ומי
שפותח את הדלת
של השירותים
חוטף מכות בחזה
כמו מניאק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/09 10:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר שדה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה