להתקרב קרוב-קרוב
מה שהיה ממשיך לכאוב,
התלקחו כל המילים
שבשבילי גם הן שקרים.

מה שנלקח כבר לא שלך
גם לא הבכי שנשכח,
התפוררו שוב הרוחות
כי גם צבען ממשיך לדהות.

חבק אותי בבקשה
זה לא אתה, זה המגע
ולא אכפת לי שכואב,
זה כבר שכיח פה בלב

לא נשאר לי שום דבר ממך
וגם בחלומות ברחתי לך
והנה הימים כל כך קרובים
פתאום אנחנו רחוקים,
והעייפות כמו השממה
שכבר לא צועקת בשמך,
נזכרת איך היינו כה צמודים
אך גם אנחנו נשכחים...

מוצאת אותך במחשבות
מנסה לומר לך להתראות
מול מבטיך הכה יפים,
עיניי נסגרות, הם לא דועכים

(לא, לא עכשיו
אל תשאיר אותי לבד,
אני כבר לא אני.
חזור, רוצה ששוב תחזור
ואתך האור -
זוהר מולך ומולי...)

לא נשאר לי שום דבר ממך
וכבר לא צועקת בשמך,
והנה הימים שמתרחקים
אתם אנחנו נשכחים...