|
יללות של לילה
בוקעות אל החלון
מרעישות בקולות חשוכים,
כבר לא יודעים לאן הולכים.
הדפים נקראים אל הלילה,
השירים כתובים צד אל צד
ושוב אותה המנגינה שזרחה לי
מייללת את השירים שכתבתי.
מתפוצצות הזכוכיות
מעל ארונות של גשמים,
לפעמים קשה לראות
שגם הלב נפצע כמה פעמים.
סרט מדידה עוטף כאבים
המספר גדל, ההיקפים עצומים
מוזר שהכאבים לא מתפרקים,
זה דבר שפוצע את הלב לפעמים. |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.