בליינד למון / אגדה |
חוט המחשבה חומק
וכבר הסיפור נרקם בלעדיך
עלילתו מדביקה את תנועות שפתיך
המצייתות למילים המוקשות מעצמן
עד שקירות המשרד נעלמים.
עתה רק חלון קרוע לרחוב
ודרכו מבטך פעור
אל פיר העין.
בנפילתך אל בור המראות
נגלית לך עריית העיר
ומערה יער בה
וכפתיה תתעה
באור המזאיב.
אל תתעכב בדרכך.
מישהו מחכה לך בבית
תמיד מחכה
והשקיעה עוד דולקת
בזהבה הממאיר.
עליך למהר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|