|
ברגעים שאני אתי-אתך
או אתך-אתי
אני יכולה לספר אולי
לא רק מה אני מרגישה
אלא גם איך ואיפה -
לב בבטן
ולחץ בחזה
ומים בעורקים
וחום במותניים.
אני -
סיפור שנכתב לעיניך
מילים שנלחשו מבין שפתיך
עוגיית מזל
מונחת בין כפותיך. |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.