עובדת, לומדת, ממהרת, להספיק, להספיק להתקדם, להשכיל, לדעת
עוד, להעשיר את עצמי, להתפתח, לדעת, לדעת את החיים, וגם להספיק
את המספרה כדי שיעריכו ויאהבו להסתכל, ויגידו לי שהצלחתי.

כל יום מתחיל בדרך כלל בבוקר ונגמר באיזה שעה עם שתי ספרות.

כל זמן היותי ערה, משהו לוקח אותי למסע, לרגליי יש יעד, ראשי,
מחשבותיי לוקחים אותי למקום אחר, והמספרים רצים ומריצים אותי
אנה ואנה למה שצריך לעשות אחר כך, לאנשים שהבטחתי

את ידיי מחזיקים העזרים- הספרים, המטרייה, העט, הארנק, הגה
הרכב, השעון, השעון פן ישיגני לשלם כדי ללכת, ללכת כדי לשלם,
לשמוע מוזיקה בדרך כדי להריץ את רגליי קדימה מהר יותר, להתאפר
כדי להגיע לעבודה, לעבוד כדי להתאפר

לטפס עוד קצת למעלה, לרדת קצת למטה כדי לעלות.

המערבולת השגרה, במערבולת השכחה. ללא כוח אך עם כוח אינרציה
רב, לאבד את עצמי כדי לשכוח אותך.

לאבד את ראשי את מחשבותיי, ומכוח העייפות להיזכר בי ולחבק את
עצמי ולסלוח לעצמי ולקבל אותי ולחבק