עונה לא עונה
רוצה לא רוצה
מחליטה לא להחליט;
הולכת רחוק
רק כדי לחזור
ואז להפנות את הגב;
ואני שם יושב
מושיט את היד
רק כדי לחפון שוב אוויר;
ונשבר מלחכות
אז קם והולך
ומחליט מה מצוי בשבילי;
היא מושכת כתפיים
מרגישה הקלה
והיא לא צריכה להחליט;
וכבר אותו ערב מנפנפת אחר
שהזמין אותה לדרינק על הבר;
שבוע עובר וחודש חולף
ופתאום יש צביטה בלב,
כשהולכת לטייל על החוף
ונזכרת בלילה מקרי בהחלט
קסום ומקסים על החול;
ואני אז טועם חמיצות בפי
ללא סיבה של ממש;
כמה חזק ועצוב וחלש ומחוזק
מרגיש אדם לפעמים,
כשמחליט להחליט בשביל חסרת החלטה
אשר בסך הכול פוחדת
לקחת סיכון על לבה