|
את מסתכלת דרך עיניי
כמו חלון אל נשמתי
וכמו תמיד אצל כולן
את אדישה למראה המיוחד
הלב שנשבר יותר מדי
נותן עוד הופעה
ואת כמו כולן
בכלל לא מבחינה
בנאדם אחד בלי תשע נשמות
שנדעך לאט בלי עקבות
עולם קשה מציאות מרה
שצריך בו ללמוד להציל
את עצמך
עיניי נסגרות אולי לתמיד
ולך זה בכלל לא מזיז
לבד זאת מילה לבד זאת מציאות
שאולי בשבילי זו התגשמות |
|
|
זמן אפעם לא
מבוזבז, אי אפשר
לשמור אותו,
הזמן עובר וגם
זה מבלי שתרגיש
שאול מהמוסד
מסביר פנים
ליוצר בבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.