|
ערמות של נייר
נייר מהעבר
מלא מילים מתוקות ויפות
מלא כוכבים ולבבות
מלא ב"אני אוהבת"
רק היום הצלחתי לשבת
ולקרוא את הכל
רק היום אני יכול לזכור
ולהבין
שאין דבר
(זה בסדר, זה מותר)
בסוף הכל נגמר
הלב ההוא נשאר
מקופל
בתוך ערמות של נייר. |
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.