אל תשליך,
אל תשליך זיכרונות מתוקים אל הים המלוח
לא ישובו הם עוד
לא תכיר טעמם האהוב
אל תשלח,
אל תשלח זיכרונות כואבים בדממה עם הרוח
תן קולך בצעקה
תן קולך שידעו לא לשוב
אל תשליך, אל תשלח, אל תפתור
את עולם מעליך
רק כי הוא לא נעים ואינך רוצה בחיקם
הן ישובו מהרה הם לצחוק
את צחוקם בפניך
התכיר את קולם?
התזכור את צחוקם?
העקבות,
עקבותיך בחול המתוק ייעלמו עם הרוח
כאותם זיכרונות
ששלחת אל מעוף הציפור
והיום,
והיום הם חוזרים מלוחים מן הים הפתוח
ואתה מתייסר
לא תוכל עוד לשוב לאחור
אל תפטיר- אין לי צורך בזאת
האמת מול פניך
היא שורטת, לוטפת, צופנת את סוד היותך
ואתה שביקשת לשווא
לשוב על עקבותיך
לא תשליך לעולם ותנצור בליבך. |
