לו הייתי חושב,
וחושב גם שזה יעזור,
הייתי מוחה וללא מעצור:

על ימין ועל שמאל,
על קטן כגדול,
על טריוויאלי, בנאלי,
אינטרקונטיננטלי,

לוקאלי, ווקאלי,
על אינסטרומנטלי,
אוראלי, אנאלי,
עשה לי, שתה לי,

שחור ולבן וצהוב וכחול,
ירוק והיום
ומחר ואתמול.

אולם...

עולם כמנהגו נוהג,
אדם כמנהגו הורג;
אדם,
קולו נדם מכל
הדם שברחובות.

מערב ותיכון ומזרח,
אל מול פני (או אחרי)
הסכין, האקדח,
המטוס, התותח,
הפצצה, המרצח -
היינו מאד'רפאקינג הך.

בעיניים סגורות
או פקוחות,
בשפתיים קמוצות
מנשקות או צורחות,
בידיים לוטפות
או קפוצות
או קצוצות.

ממרחק נשיכה
או צליפה או טיווח,

ממרחק של חיבוק
או שיחה או אירוח...

עולם כמנהגו נוהג,
אדם כמנהגו הורג;
אדם,
בכיו נדם מכל
הדם שברחובות.

ולכן בעיני מתבונן,
משנן, מתלונן, מאונן, מחרבן,
מפשר, מגשר, מסרב, מאשר,
מתקשר, מסנגר, מנגן, מזמר,
מצייר, מצטייר, מקטלג, מהמר,

כמו בלבה של חיילת, נוכלת,
לומדת, קוראת, שונאת ואוהבת,
יפה, מכוערת, שרועה או פועלת,
נוגעת, בולעת, יורקת, סורקת,

מוצאת מה לומר ומה לא,
וצוחקת
כי מר, כי מתוק,
ובוכה כי קרוב ושונא,
כי כואב, כי רחוק
ואוהב,

בלי לדעת לשאול,
עם לשאול כדי שגעת,
מתוך כוונה מלאה
או בלי דעת,

יום יום מחליטים אנשים מחלצות,
מחלצים רגשות, מרגישים החלטות,
וחושבים שלחשוב עוד נחשב מעשה,
מעסים הרקות ומכינים עוד קפה.

ברם...

עולם כמנהגו נוהג,
אדם כמנהגו הורג;
אדם,
צחוקו נדם מכל
הדם שברחובות.