אילו הנשימות שלי היו
יותר זכורות,
חגות מעליי ומשתנות בהדרגה
כמו השנים שנשמטו מתחת לרגליי
ויצרו לי דרכים,
חורטות באבנים שירי לכת.

אילו יכולתי לומר שאני יותר
ממסמך מתויק,
מחכה שתתפנה לי מגירה בארכיב
או אילו לפחות
יכולתי לומר, "יש לי עוד דף למלא".

אני מקווה שתהיי מאושרת
גם בגאות ובשפל
תחייכי כמו סהר של ירח, בעיצומו של לילה אפל
אני מקווה שתבכי
ותצרחי
ותרגעי
ותלכי לישון,
אני מקווה שלעולם לא תמהרי לקחת נשימה
אלא תשאפי מלוא ריאותייך
ותנשפי בשבילי משב רוח חם.