|
אוויר שקיעה ניחוח שדות חרושים
את הלילה שלך בדד
הלב לוחץ דומם על החזה
קורע ודורש
את הלילה שלך שעברת לבדך
ובערב כי אצא
בדד וחולם
שאחזור ואשכב בחיקך
אולי מחר את שאהבה נפשי
שחר חוזר
נרות דולקים בין סלעים
ורעמי תותחים מנגנים
הנה האופק הגיע
הנה הוא בא
את חיי במותי אתן לך
ובזריחה ראית את דמותי דוממת. |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.