ושנינו משתרעים מול ים דומם
מחפשים את הסירות שחוזרות אל החוף
מי יאסוף אותנו
מי יעזור לנו להימלט
בזמן שאנחנו, מדממים על חוף הנטושים
אף אחד לא בוכה את אהבתנו
אף אחד לא בוכה יותר
על אהבה כמו שלנו
ושנינו לא מחפשים בה את הניסים
שהם קצו
הקיץ גם עלינו הקץ
מול ים דומם
היא תעלם מעצמה
איש לא יבכה
איש לא יישאר חסר פנים
מחוות קטנות, מחוות גדולות
מי ישמור אותן עכשיו?
ושנינו נזרקים מול ים
נוגעים בחול
מחפשים מטבעות
יכולנו לבנות מפלטים
אהבה שלא הכרנו
לקחה אותנו מכאן
כל מה שהיא ביקשה, נתנו
עכשיו איש לא בוכה
את לכתה
אף אחד לא בוכה יותר
על אהבה כמו שלנו
מחופשת, מתערטלת
נשרפת באש
ומהצד הכל נראה לא שייך
אנחנו על החוף
הים דומם
ורק משהו באוויר מחפש אחיזה
אין כאו נחמות
אין כאן פרחים לקטוף
להניח על קברים שכרנו
אין כאן מגע, שיעטוף אותנו ברחמים
אנחנו נשבים, ובינתיים כל הכבלים מתרופפים
איש לא יבכה אותנו יותר
איש לא יבכה על אהבתנו
על נסים שלא התרחשו, על מטבעות שלא נמצאו.