החיים משיגים אותי
נשברו לי כל כלי וכללי ההתמודדות
אני עוצרת בצד מתנשפת
מה שרציתי קיים ברשות הרבים.

הרשות הפרטית נגזלה ממני
וכעפיפון צבעוני חתוך במספריים
נזרקתי לאדמה
השתוללתי על סלעי הכאב והעורמה.

בלילה, השפתיים והלב התחלפו במקומות
ילדה מכוערת פוטוגנית
נטולת כישרונות
את גורלך וגורלי לא נצליח לשנות!

הוא נכתב על ידי גדולים
יפים ונערצים
הם כתבו אותו כהרף עין
ולא איכפת להם שעכשיו היא או בעצם את סובלת מלחצים.

בחלום, יש לו ממנה אלפי התרגשויות
במציאות, האדישות שלו לא תיתן לי לחיות.
בחלום, חיוכה הרחב מתיישר
במציאות, נכחד לו השקר שלך של אם וכאשר.

אחר כך מגיעה השלמה מתוקה יקרה
אני מגיעה אליה צועקת
אבל חסר סיכוי, עכשיו כשהתבגרה
היא בשבילי יותר מדי חזקה ומהירה.

מעל הכוחות, כמו שסבתא הייתה אומרת
מדקלמת מילים, מדגישה הברות
שורה של מצבות בוהקות
מתקדמות לעברי, אך לעולם אינן עוצרות.