|
והייתי לבד
כל עולמי מונח
על ספל קפה קר
ובשיר שההוא שר מזמן.
הוא כבר לא מהביל
ואפילו מתחיל לקרר לי את הידיים
מרגיש סתמי יותר מכל מה שעברתי
נעלה יותר מכל מה שהקרבתי.
נשרכתי אחרי כל מה
שיכול היה להציל אותי פעם,
וזה כבר לא מועיל
לסגור מעיל
בלי גשם ורעם.
נחשפת אל חלון
המגלה לי שמיים בתכלת ועננים בלבן,
וכל רצוני הסתכם בתקווה
שתיקח אותי מכאן. |
|
|
הבית התחיל
להיות קטן מידי
אז יצאתי החוצה
כדי לעבור דירה,
אישה אחת צרחה,
ומישהו תפס
אותי, ועד שלא
התחלתי לבכות
הוא לא עזב. כבר
חשבתי לחזור
חזרה, אבל הוא
שם אותי על
האישה והלך
תאמינו לי ככה
בדיוק זה היה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.