מורן אפריאט / ועכשיו |
כשהרוח ריקה מתוכן
העלים נושבים אל עבר הסתיו
אתה מלטף את פעימת לבי
רכה
נושק אל חלומי
זיו שפתותיך מלא
ממלא את אצבעותיי
ריקות
פוקחת עיניי
חלומי מוחק פנטזיה לוחשת
ועכשיו
לבך כשביל אין סופי
פוסעת עד פאתי עורך
עורי קמל בעורך
המסע כגוף אחד...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|