|
ועכשיו
כשהרוח ריקה מתוכן
העלים נושבים אל עבר הסתיו
אתה מלטף את פעימת לבי
רכה
נושק אל חלומי
זיו שפתותיך מלא
ממלא את אצבעותיי
ריקות
פוקחת עיניי
חלומי מוחק פנטזיה לוחשת
ועכשיו
לבך כשביל אין סופי
פוסעת עד פאתי עורך
עורי קמל בעורך
המסע כגוף אחד... |
|
|
אני לא מבין
בשביל מה צריך
קונדומים
בטעמים. בסוף
הרי בכל מקרה
לכולם נהיה אותו
טעם - טעם של
כוס.
האדמו"ר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.