שרון שרייבר / תסביך אלקטרה |
פתיתי-שלג ניחתים מלמעלה.
אורבים בפינה
מלאי סכנה
כשאין לי בינה,
ואני טעונה.
אגל חרדה ניגר לאובך של שחר עולה.
השלג חלף-עבר, ניעורה לעירום מלא.
תפוח אכול בצד
עליי לברוח לבד -
לברוח מלהב חד;
זה לא מיוחד. זה לא מיוחד.
ואני המסוככת.
איש לא ביקש להיסחף לסופת טורנדו מוזרה -
כשלעולם לא מגיעים לעין הסערה...
אין ניצולים,
רק קורבנות.
רק המקוללים.
רק אלמנות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|