לימור שטרן / סדר יום |
מקשיבה לקצב הנשימה
של העולם שנמצא
מחוץ לשמיכה
ולא רוצה לצאת
מסתובבת ברחוב
סופרת רצפות
מקשיבה לקולות
של מי שהחליט לחיות
ולא וויתר.
טועמת בקצה של המזלג
את הזיכרונות
מקשיבה לקול הלעיסה
של מי שמזמן איבד ת'עשתונות
ולא הצליח לברוח.
חוזרת למיטה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|