דפנה ליבוביץ / טייסת עורקים |
והמים די רדודים
רציתי לבטח, שומר לפקח
התייצב כחומה ומגדל
עת לצחוק עת לבכות,
הוא, בכל השעות
הבטיח את שלום המגדל
הוא עמד ללא דופי,
מחשבה, "איזה אופי"
שטיפת מוח ללא תקנה
גם עבים מתעצבים
ובוכים כאבים
שפורצים במטר של
דמעה
האוטופיה צנחה,
המצנח על פסגה
רחוקה כמו השמים
וככל שהרעל זרם
וזרם
מפלח הצער כפליים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|