לא ברור למה,
אבל בצרפתית זה תמיד הרעיד אותה מבפנים.
משהו בשפה ההיא ,
כמו כיוון מיתר בליבה ובגופה,
ומיד היתה כולה בתדר של אהבה וארוטיקה.
כמפתח קסם, הצליל פתח את ליבה,  
כל ישותה אמרה אז חושניות.
משהו בנעימה הצרפתית פשוט הקסים אותה.
לפעמים היתה חושבת לה בחיוך פנימי,
שאולי היא מכושפת,
נדמה היה   שהשפה היפה הזאת,
משרה עליה קסם של אהבה.
כך היה מהרגע הראשון ששמעה צרפתית.
מיד הרגישה  שכל ישותה רוקדת את מחול האהבה.
כל שביקשה, עכשיו בערוב ימיה,
היה רק עוד פעם לאהוב
בצרפתית.
ובקצב רקוד האהבה, להחזיר נשמתה הביתה.