הדף שהפכתי עכור ומוכתם -
מוכתם בדם ליבי.
הדף שהפכתי שחור הוא היה -
מלא תהומות אכזבה.
אפיים נפלתי אל העפר,
ודימיתי כי לא אקום לעולם.

ואז את הגעת עם הילת אהבה,
מלאת נתינה זכה ותמה.
בידייך משכת את נפשי הפצועה,
ואימצת אל חיקך הטהור והחם.

מי היה מאמין שדף מלוכלך
יתהפך ויוחלף בנקי וחדש,
בדף צח ולבן, בו אושר, כנות,
ייכתבו בזהב, ישכיחו עבר.

והנה זה נכתב לו פרק חדש -
פרק  תקווה מתוקה.
הפכתי הדף ברפרוף מהוסס -
גיליתי עולם מחודש.
עמד לי כוחי אל מול לב דואב,
והנה בך אוחז מאושר ואוהב.

ימים של שמחה, התפרצות אדירה,
כנפיים פורשים, נוגעים בפסגה.
איתך לא אשוב עוד לדף מרופט,
כי סיפור אגדה כתבנו יחדיו.

מי היה מאמין שדף מלוכלך
יתהפך ויוחלף בנקי וחדש,
בדף צח ולבן, בו אושר, כנות,
ייכתבו בזהב, ישכיחו עבר.