בגימנסיה נפגשה דרכינו
החן שבעינייך את לבבי שבה
ומאז לא נפרדה דרכנו
כזוג יונים מאותה הכיתה.
אהובתי פקחי זוג עיניים
אניח זר שושנים לראשך
את לי היפה שאהבתי
את לי המלכה בת החן.
אתה אהובי מהגימנסיה
אתה כל עולמי וחיי
אתה לי חבר, אח,ורע
על כתפך דמעתי תטפטף.
אהובתי היפה, הנערצת
את דמעתך אגמע לרוויה
היא דמעה של אהבה ואושר
היא דמעת אהבת נעורי.
אהובי,כשאני בזרועותייך
הביאני אל כס החופה
כי עימך את חיי אשזורה
עד היום האחרון בחיי.
את מלכה תהי בביתנו
כל בוקר אשק למצחך
את אשתי היפה והנחשקת
מה יפה היא אהבתך.
בארמון המלכות שבנינו
נגדל את ילדינו הרבים
נשב במרפסת בנחת
ונזכור בגימנסיה ההיא.
© |
