תמרנתי את השתיקה שלך,
את השלילה שלך
אל בלבול חסר אחריות
שנואשתי מלתקן.
האשמתי וכעסתי את השתיקה שלך
שהוציאה אותי מדעתי
אל מחוזות ערפיליים נטולי כל קרקע.
אני מתמרנת את השתיקה שלך עדיין,
עד התייסרות;
מאמינה בכל ליבי שמהקצה השני של הבור
גם אתה מסתכל אל השחור שבלב שלי
ולא מסוגל להרפות.
והייתי מוכנה לאהוב אותך עד כלות,
בקולי קולות,
בעיוורון עצל של הרגלים וטעויות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.