חלום שננעץ כמו נשר בטרף
ים כחול
שעת בין ערביים
עדינה, זה השם של הסירה
הבחורה, כל שם זורם

ארבעה בידונים, בלי מפרש
פדלים להנעה
שני מפלסים של אילתור
ורשת יונים בתור ערסל

עבודה עצמית,
קיץ שלם של ניסורים,
עבודת פרך כבוד המר"ן,
הרבה בקבוקים בשביל הציפה
ויש לנו קטמרן.

יוצאים לים
אני ועדינה,
והבחורה שהשם שלה בכלל לא חשוב
אבל בראשי אני יודע מי זאת
כמו תמיד כשאני רואה מיד האם זה כן או האם זה לא
זה זועק לי מעיניה
שפתיה
חיוכה
וכמו עדינה,
הסירה,
גם היא עדינה.
וכמו החלום, הנשר שננעץ,
כך היא במחשבתי בנפשי ובליבי

השמש כבר מגיעה לברכי השמיים
ההתלהבות הראשונית תהיה אדירה
כל כך הרבה אופציות
כל כך הרבה מטאפורות
כוח חיים
מוציאים את זה בהזדיינות כמו שפנים על הסירה בלב הים
והולכים לישון במפלס התחתון כדי שהשמש לא תהיה בעיניים
מנמנים עד שנהיה קריר
חוזרים לחוף
אהבה

אני עדינה והבחורה
כנראה שזו השלישייה הראשונה שלי
והיחידה שלי
היחידה שאי פעם ארצה
היחידה שאי פעם אצטרך
אם יהיה לי את עדינה, והבחורה,
לא אזדקק עוד לכלום

את עדינה אעשה.
אבנה אותה במו כפות ידיי.
אשקיע את זמני ומרצי וכוחי ומחשבתי בפיגמליון הזה.
והיא תהיה מושלמת לא משנה מה התוצאות.

והבחורה צריכה להגיע אלי כבר מושלמת
במבט הראשוני אני רוצה להביט אליה
ולראות משהו מעבר
לראות עולם שלם שמחכה לי
שמתאים לי

עדינה תאהב אותי לא משנה מה
בשביל הבחורה אעשה לא משנה מה
כדי שתאהב אותי

שמש שוקעת,
בירות ריקות,
מראות וקולות שעדינה לעולם לא תספר,
מחשבות שהיא לעולם לא תבין,
אני והבחורה בעולם משל עצמנו
ועדינה משגיחה שאף אחד לא מפריע.

רק שלא תהיה לה מחלת ים.