רצינו את ניו יורק של וודי אלן
ונשארנו עם הסרטים החדשים
אחרונים בקולנוע
ישבנו חבוקים
מביטים בשחקנים
לא יודעים מה לומר
אולי נשחק את העלילה
בסוף היום,
רגע לפני שמכבים את האור
נלך לחדר שלנו
נתפשט עד שלא נרגיש דבר
ובסוף הלילה
רגע לפני שמדליקים את האור
נגלה ששום דבר לא השתנה
רצינו את ניו יורק של וודי אלן
בטוחה בעצמה, בשחור ולבן
ושנינו משתרעים על השטיח
נוגעים לא נוגעים
הכל תלוי על בלימה
ושנינו יודעים מה יהיה בסוף
רק מפחדים להודות
תביט, את אומרת
השחקנים נעלמים מהמסך
אני מציע לך, לצאת לסיבוב בחוץ
רחוב אחר רחוב
נמצא את עצמנו
מחפשים את הנחמה
ואת אומרת
ניו יורק של וודי אלן
לא קיימת, אפילו לא בדמיונה
וברקע שומעים מוזיקה ישנה
מה שלנו, מה כבר לא
לא נלחמים, כדי לא לאבד מגע
ואני זוכר, איך אמרתי לך
בואי לא נתאהב, זה יהרוג אותנו לאט
ואת צחקת, לא הבנת
למה אני בוחר בדרך הקשה
מביטים על השחקנים
איך עולות הכתוביות
ואנחנו ממשיכים את העלילה
רציתי להציע לך, לרקוד
זה נשמע יפה, שאיש לא שומע
אבל המוזיקה נפסקה
ניו יורק של וודי אלן
היתה לנו זרה
הבטתי בעינייך
את חייכת במבוכה
אילו היינו השחקנים, הייתי יודע מה לומר לך
את היית יודעת, לגרום לי, ללמוד את העלילה |