זה כמו מכה בבטן
זה כמו ליפול על רצפה
זה כמו לשכוח את כל הזיכרונות
ככה אני מרגיש
כשאני רואה אותך
ואת לא כאן
זה כמו חתכים בפנים
זה כמו להישרף בלהבות
זה כמו לא לישון לילות
ככה אני מרגיש
כשאני רואה איתך איתו
והוא לא נעלם
זה כמו לבקש מחילה
זה כמו לצעוק בחדר ריק
זה כמו להיקשר בלי להשתחרר
ככה אני מרגיש
כשאני רואה אותך
ואין לי סיכוי לגעת בך
ואני לא מבקש לנסוע רחוק
ואני לא יודע את הסוד
ואני לא מכיר פתרון לחידה
זה מה שאני מרגיש
כשאני רואה אותך
מתפתלת ואני לא יכול להחזיק בך
בתוך שירים בלי סוף
בתוך עלבון פעוט
בתוך מילים שלא מוצאות את מקומן על השורות
ככה אני מרגיש
כשאני יודע, שאת כבר אינך
שאת נשארת דמיון
הכל מתערפל בתוכי
יש שבועה שלא נאמרה
יש תפילה שלא נענתה
וידוי על חטא שלא נגמר
ואת לובשת לבן
אבל את לא כאן, את לא איתי
נלחם על מה שאין
נלחם על מה שלא היה
נלחם ולא יודע, אם אני נשאר בחיים
זה כמו מכה בבטן
לא יכול לעצור את זה
יום אחד, עוד ניפגש
באמצע רחוב, בעיר סואנת
אולי תזהי את פניי
אני אכיר את צעדייך
לא אדע לאן ללכת
לא אדע אם לגשת
זה כמו דם שזולג על פניי
משאיר כתם ונעלם
זה כמו מכה בבטן
שיר שאיש לא כתב
את תלבשי לבן
לא איתי, לא כאן
אני שומע את הכל
ויודע, שזה לא אומר דבר