|
יושבת בקצה גופי
על דופן הים הנשפך
על עיקול השמש
ובציפורני השחוקות
סופרת את פעימות ליבי.
ובינתיים העורב השחור שנקרא
מוות
מבשר
את בוסר
את חמוצה
שתיתי את הים
כמו הרעל של ג'ולייט
המלח צרב בפצעים
ובזמן שנעצמתי אט
גנב העורב את שעון פעימותיי. |
|
|
חבל על כל
מילה.
לו יהי, יו"ר
הוועד הארצי
לחיסכון במילים,
והוא מוסיף: יש
לנו רק מוח אחד,
בואו לא נבזבז
אותו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.