|
שלומי מנומס
למרות שקצת נמאס
מזמן הוא כבר עבר לפילוסופיה
הוא לא מבין
איך אפשר להאמין
היום עם ספריות וטלסקופיה
אפי ממולו
מחפש שם את עצמו
כיפה ותלתלים וקצת אירוניה
כי אין סיבה
והודו איכזבה
אז פה אולי יימצא טיפת הרמוניה
וכל שנה
כאילו כלום לא השתנה
מקשיבים כולם לאבא
במסורת משונה
וכל שנה
מכסים כל עננה
כמו היין שנשפך על המפה הלבנה
תם הוא בן עשרים
והוא מחפש גברים
כתוב ליד תמונה שלו ברשת
"את אלוהים
החלפתי במדים"
כך אומר הוא בתמימות כובשת
דור לעומתו
מחכה לצאת מפה
אחרי הבגרויות יוכל לנסוע
הוא לא ביישן
פשוט לא מעוניין
אם לא שאל הוא לא רוצה לשמוע
וכל שנה...
אפי מספר על הודו, תם מראה קסמים
כי אחרי כמה כוסות כולם מבושמים
דור עוזר לאמא שהכינה כמו לגדוד
ושלומי מדבר עם אבא על שכר לימוד
וכל שנה... |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.